רפובליקה ורעיון החירות האזרחית זהו פרק ראשון בסדרת הפרקים על רפובליקנזם עם ד”ר גדעון חזן

הפרק יעסוק בתפישה החיובית של הפוליטיקה במורשת החשיבה הרפובליקנית, שרואה את הפוליטיקה כמרחב שמוציא לפועל איכות אנושית ייחודית: היכולת להתארגן ולהעמיד מוסדות וחוקים מתוך הסכמה על צרכים וערכים שהציבור רוצה לקדם והבנת החשיבות שבריסון בני האדם באמצעות קבלת עול חוקים ומוסדות מרצון, ללא כפייה.

מכאן נגזר אידיאל החירות האזרחית: רק ברפובליקה יכולים לחיות בני חורין, חופשיים מעריצות חיצונית ופנימית (חירות שלילית), המסוגלים להפעיל ממשל עצמי (חירות חיובית). נעמוד על הדומה והשונה בין רפובליקניות לליברליות.

מרבית כתבי מקיאוולי זמינים בעברית כבר תקופה ארוכה, ואולם סקירה מקיפה ומעמיקה כמו זו המונחת לפנינו כעת לא הייתה עד כה. זוהי קריאת חובה לכל המתעניינים בהגות פוליטית בראי זמנה, ואף חשוב מכך – בהשלכותיה על עולמנו היום.”בבני האדם צריך או לנהוג בנועם או לחסלם”, יעץ ניקולו מקיאוולי לקוראיו. אין פלא שזכה לקוראים רבים והיה להוגה הפוליטי המוכר ביותר והנודע ביותר לשמצה. בסגנון כתיבה מושחז קעקע מקיאוולי את היסודות שעליהם נבנתה התרבות המערבית מאז העת העתיקה. אבל מקיאוולי היה יותר מאשר מורה לרֶשע שקידש את המטרה והיה אדיש לאמצעים. על חורבות ההגות העתיקה הוא הניח את היסודות למחשבה הפוליטית המודרנית, ורעיונותיו היו מקור השראה לדיקטטורים ולמנהיגים דמוקרטיים כאחד.