מדינות העולם – ובמיוחד גרמניה – מעבירות בכל שנה עשרות מיליוני שקלים לארגונים ישראליים כדי שיתקעו מקלות בגלגלי המדינה בנושאים החשובים ביותר שעומדים על סדר יומה, ובהם המלחמה בטרור, ההגירה, ההתיישבות, שילוב מיעוטים, פעילות צה"ל והריבונות בירושלים. הכסף הממשלתי הזר מצליח שוב ושוב להטות
את הכף, להגביל את מרחב הפעולה של ישראל ולהותיר את רשויות המדינה חסרות אונים.
העוינות ההולכת וגוברת בשנים האחרונות של הממשל הגרמני כלפי מדינת היהודים מתבטאת בסכומים בלתי נתפסים שזורמים לגורמים אויבים בחברה הישראלית ומחוצה בחסות משלם המיסים הגרמני. ארגוני השמאל הרדיקלי-והאנטי ציוני בפנים החברה הישראלית והרשות הפלסטינית וUNRWA כלפי חוץ – כל החולמים לסיים את הפרויקט הציוני נהנים מפירות הכלכלה הגרמנית כמעט 80 שנה לאחר השואה. זאת בזמן שיהודי גרמניה מרגשים פחות ופחות בטוחים ברחובות הערים הגדולות וסובלים מאנטישמיות שוברת שיאים לה אין שום מענה מהממשל הגרמני בעוד בארץ כולם מתכננים את הנסיעה הבאה ליער השחור או לברלין להנות מ"גרמניה האחרת" ולהודות לה על צוללת שהיא לכאורה "נותנת לנו". שבירת המיתוס "ידידיתה הגדולה של ישראל באירופה" ואנטישמיות גרמניץ שלעולם לא נעלמה ורק מקבלת צורות אחרות.
בראיון זה עם תמיר דורטל, יונתן שי מתנועת אם תרצו מספר את סיפורו האישי של והתובנות שלו לאחר כמעט 5 שנים בגרמניה לא תשאיר אף אחד מכם אדישים. האזנה נעימה!