מדינה יהודית ודמוקרטית. המונח הזה הפך עם השנים להיות לא רק נוכח בחיינו אלא גם חלק מהזהות הקולקטיבית שלו כישראלים.
רק שזה לא נכון. מדינת ישראל אינה עונה להגדרות השונות של המונח. בישראל הריבונות – זאת אומרת המילה האחרונה בכל דבר ועניין – לא נמצאת אצל העם. בישראל השולטים אינם נבחרים על ידו וגם אם נלך להגדרה של קרל פופר, כדברי אהרון ברק עצמו, הוא לא יכול להחליף אותם ללא שימוש בכוח.
מדינת ישראל גם לא מקיימת את המסגרת החיים הפוליטית של מדינה דמוקרטית: אין בה בחירות דמוקרטיות שאפשר לסמוך על תוצאותם ב-100%, התקשורת אינה חופשית, אין שוויון מול החוק שהפך לא רק לפיקציה אלא לכלי שימור של עריצות המערכת.