המתח לכאורה בין יהודית ודמוקרטית מתקיים בשני תחומים עיקריים: התחום הדתי-חילוני, והשדה האתני היהודי-ערבי.
רק במקרה הישראלי שואלים האם המדינה יותר יהודית או דמוקרטית. לא שואלים את ספרד אם היא יותר ספרדית או דמוקרטית.
המחשבה שיהודית משמעותה רק "דתית", ולא לאומית, תרבותית, מסורתית וכן הלאה, שגויה. יתרה מכך, גם אם היה מדובר על יהדות במובן הדתי, זה לא סותר את הדמוקרטיוּת.
דמוקרטיה היא שיטת משטר. הפירוש המילולי הוא שלטון העם. חייבים עם כלשהו כדי לקיים את הדמוקרטיה.
אם העם בוחר בדרך דתית כלשהי, זו אינה סתירה לדמוקרטיה, כל עוד המנגנון לקבלת החוקים הוא דמוקרטי. ברית המועצות לשעבר, סין – אלו דוגמאות למדינות בהן אין דת ואין דמוקרטיה. שבדיה, ספרד, אנגליה, דנמרק – לכולן דת רשמית, אך לא חושדים בהן שאינן דמוקרטיות.
מדינה יכולה להיות בעלת זהות חזקה ולשמור על היותה דמוקרטית.