בחלקה השני של שיחתנו – "השמיטה מכאן ולאן - השראה עתיקה לחשיבה מחודשת" – נזקק את עקרונות השמיטה והיובל ונשתמש בהם כמקור השראה להתמודדות עם סוגיות בחזית השיח הכלכלי: החוב הלאומי, שוק העבודה, הקורונה, משבר הפנסיה ועוד. בשיחה הזו נציע לקהל הרחב הזדמנות ייחודית להתבונן על האופן בו חכמה עתיקת יומין יכולה לסייע לנו בהתמודדות עם אתגרי השעה.
בניגוד לדעה הרווחת, לפיה השמיטה הייתה (ויכולה לשוב להיות) מעין שנת שבתון אוטופית, לביא טוען שהשמיטה הייתה למעשה שנת משבר מתוכנן. השמיטה היא מנגנון חינוכי נגד אופטימיות היתר של האדם והיא באה להזכיר לנו שמשברים אינם רק חלק מהחיים, אלא אחד המנגנונים המאפשרים את התקדמותם, התקדמות מדודה מתוך ניסוי וטעייה. זאת במקום לדמיין עולם חופשי ממשברים, ולהתאכזב מחדש כשהם מגיעים, עדיף לנסות להטמיע מחזורים דמויי-משבר, ידועים מראש ותחומים בזמן.
