לאורך הדורות שאלו בני האדם את עצמם האמנם יש להם בחירה חופשית, כפי שהאינסטינקט הפשוט מורה, או שמא הם נתונים לחסדם של גורמים שונים – יהיו אלו הגורל, חוקי הטבע או החברה, גחמת האלים, או ההשגחה האלוהית המוחלטת. לשאלה פילוסופית ותיאולוגית זו ביטוי יומיומי שכל אחד נתקל בו: האם אירועים שמלווים אותנו – אפילו מקרה שבו פספסנו את האוטובוס ואחרנו – הם פרי האחריות האישית הקלוקלת שלנו, או שמא גורל אכזרי שמנתקל לנו.
בפרק זה מציג ד"ר אביחי צור את עמדתו הפרדוקסלית של ההוגה החסידי הרדיקלי, ר' צדוק הכהן מלובלין, לפיה שני הצדדים הסותרים הללו מתקיימים יחד במלוא עוצמתם ויוצרים ביניהם מתח קשה, אך פורה. אף שהמסורת היהודית מדגישה את הבחירה האנושית, את השכר והעונש ואחריותו של אדם למעשיו – ר' צדוק מדגיש גם את הצד השני, זה של ההשגחה האלוהית המוחלטת הקובעת הכול. האחיזה הבו-זמנית בשני הצדדים הסותרים מולידה יחס חדש אל הרוע שבחטא ובייסורים.
מעבר לשאלה הקיומית והדתית, לעמדתו של ר' צדוק השלכות משמעותיות גם לאתיקה ולמרחב הפוליטי. בשיחה מודגמת השלכה ביחס לשאלות שונות שהעלתה השואה וזכו לתשובות מנוגדות, כגון שאלת ייחודיותה של השואה מול היותה אירוע על רצף היסטורי, שאלת ההתנגדות האקטיבית של היהודים מול היותם קרבנות פסיביים ושאלת האמונה והכפירה אל מול האימה.
