המכינות הקדם צבאיות בישראל מציגות מודל חינוכי ייחודי שטרם זכה להתייחסות מחקרית. מודל של חינוך לא פורמלי שמצליח לשלב בין אוטונומיה לשייכות, בין זהות אישית להיכרות חברתית, בין תרומה לקהילה לחיי חברה תוססים. מודל שעונה על מגוון צרכים פסיכולוגיים שהחינוך הפורמלי לא נותן להם מענה. בפרק זה ד"ר נהיר מבקש לעמוד על סוד 'הקסם' של המכינות שמצליחות למשוך ולאתגר את בני הנוער במקום שבו בתי הספר הפורמליים נכשלים. מסתבר שמערכת החינוך הפורמלית שמתרכזת בתמה המדעית ופועלת על פי קריטריונים אקדמיים אינה נותנת מענה למכלול הצרכים הנפשיים של המתבגר או המתבגרת.
מדבריו של ד"ר נהיר עולה כי פעילות המכינות הקדם צבאיות היא לא רק בבחינת תוספת ברוכה על שנות החינוך הארוכות, אלא היא צורך הכרחי להתפתחות מיטבית של בני הנוער. לטענתו, ראוי שתוכניות אלו יתאפשרו לכלל המעוניינים בהן, והוא צופה כי הם ילכו ויתרחבו גם מחוץ לגבולות ישראל.
