לבג"ץ כבר היו כמה שיאי חוצפה, ועלינו להכירם.
רבים לא מכירים בכך, אבל פסק הדין החשוב ביותר של בג"ץ שהגביל רבות את הממשלה הוא לא פס"ד בנק המזרחי, שהכריז על המהפכה החוקתית, אלא דווקא פס"ד בעניין דרעי ופנחסי - שחייב את ממשלת השמאל בראשות רבין לפטר את השרים שנגדם הוגש כתב אישום.
מאז, בג"ץ פסק במספר מקרים שאנשים מסויימים אינם יכולים להתמודד בבחירות לראשות עיר מכיוון שהוגש כנגדם כתב אישום (אף על פי שהם חפים מפשע עד שלא תוכח אשמתם), שחוות דעתו המפוקפקת של היועמ"ש מחייבת כמו פסיקה של בג"ץ, שלממשלה אין זכות לשכור עורך דין פרטי שייצג אותה ועוד פסיקות הזויות.
בעקבות עסקת הטיעון שנדונה בשבועות האחרונים חשבתי שנכון ליישר קו ולהביא את הפסיקות השונות לידיעת הציבור.
בג"ץ ממצב את עצמו כמי שתמיד אומר את המילה האחרונה וזו הסיבה שנתניהו לא סומך על בתי המשפט בעסקת הטיעון, גם אם היא תהיה חתומה ונעולה על פי רצונו, וללא קלון.

---