אנחנו חיים בתקופה מוזרה. שונה בתכלית ממה שהיינו רגילים אליו עד לפני קצת יותר מעשר שנים. הדורות נהיים רגישים יותר וזה מביא איתו דברים טובים, אך גם דברים רעים.
למשל, תרבות המדליות, נובעת מתוך רצון עז שאף ילד לא ירגיש רע. שאף ילד לא ירגיש שהוא שווה פחות ובעיקר שמישהו שווה יותר. הניסיון לטשטש את ההבדלים בינינו, למשל בתחום הספורט, שמה לעשות, יש אנשים שהם עובדים קשה יותר או שהם פשוט בנויים אחרת או שני הדברים יחדיו, יוצרים פער בין תוצאה של ילד אחד לחברו.
במקום לקדש את המצויינים, אנחנו מנסים לתת פרס למי שדווקא הכי פחות מגיע לו. גם אם זה אומר שאנחנו מתגמלים בינוניות.
על תרבות זו, בין היתר, נדסקס בשיחה זו.
