אחרי מבצע עופרת יצוקה, וביתר שאת אחרי דו"ח גולדסטון התעורר הצורך לנסות להבין את ההשפעה המכרעת של הארגונים הזרים הבוחשים בישראל באמצעות כסף זר.
אותם ארגונים ממומנים בכבדות על ידי ממשלות זרות, ומצליחות לזכות בהגנה החוקית שעמותות זוכות בה.
שטיינברג הוא המייסד והנשיא של מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים המפעיל את מיזם NGO Monitor העוקב אחרי ארגונים לא-ממשלתיים שונים - בהם ארגוני זכויות אדם וארגוני שמאל בישראל - ומנתח את פעילותם, ובפרט את יחסם לישראל. לטענתו, ארגונים רבים מסווים פעילות אנטי-ישראלית תחת רטוריקה של זכויות אדם.
קהילת הארגונים הלא ממשלתיים (NGOs) הפכה לעצמתית ומשפיעה ביותר, במיוחד במצבי סכסוכים מורכבים. לדו"חותיהם, למחאותיהם ולפעילויות הלוביינג (שדלנות) שלהם השפעה רבה באומות המאוחדות ועל המדיניות שמאמצות ממשלות רבות.
אף על פי כן, עד לאחרונה, ארגונים אלה, שמקבלים תמיכה כספית משמעותית מתורמים נדיבים, מוסדות פילנתרופיים ותקציבי ממשלות, לא עמדו בעצמם בפני ניתוח ביקורתי ועמצאי. לפיכך, NGO Monitor נוסד בכדי לקדם אחריותיות, ולקיים דיון נמרץ על הדו"חות והפעילויות של ארגונים לא ממשלתיים הטוענים שהם מקדמים סדר יום מוסרי, דוגמת סיוע הומניטארי וזכויות אדם.
יש מגוון רב ושונה של ארגונים לא ממשלתיים, לא רק באופיים ובאיכותם, אלא גם במניעיהם הגלויים. כוחם לפעול למטרות טובות שווה לכוחם לייצג עניינים שלא כהלכה. שלא כמו ממשלות שנבחרות באופן דמוקרטי או חברות שנסחרות באופן ציבורי, אין מסגרת שיטתית בעלת סטנדרטים קפדניים לאחריותיות של ארגונים לא ממשלתיים שניתן לבחון באמצעותה את הדו"חות וההצהרות שהם מפיקים. במקרים מסוימים, ארגונים לא ממשלתיים בעלי שם שטוענים שהם חותרים למטרות הומניטאריות אוניברסאליות נהנים מאפקט הילה שמקנה להם חסינות מביקורת מפורטת. במקרים אחרים ההנחה שמניעי הארגון הם טהורים וניטרליים מבחינה פוליטית כמו גם אידיאולוגית, מרסנות סקירה ביקורתית.
המשאבים העצומים שנתונים בידי ארגונים המכריזים על עצמם כארגונים הומניטאריים, מאפשרים להם להחזיק צוות גדול שמפיק מספר אדיר של דו"חות, הודעות לעיתונות וראיונות, הופכים אותם למקור מידע עיקרי לעיתונאים, חוקרים וקובעי מדיניות. האפקט המגביר של הודעות פומביות אלה ממסגר לעיתים קרובות את המינוח של הדיון הציבורי ומשפיע בעוצמה על עיצוב מדיניות. ארגונים לא ממשלתיים הם בעמדה דומיננטית לספק את ההיצע שממלא את הביקוש למידע ממוקד ומהיר בעניינים שפרופ' ארווין קוטלר כינה כהדת החילונית החדשה של זכויות אדם.
