בשנת 1934 ה-מחנך של תנועת העבודה, ברל כצנלסון כתב מאמר מופתי, שרלוונטי היום יותר מתמיד על שכחת המקורות ואי ידיעת ההיסטוריה וחוסר החיבור הרגשי להיסטוריה היהודית.
"אין להעלות על הדעת כי הם עשו זאת מתוך ידיעה מה הם עושים. אולם אי-ידיעה זו כשהיא לעצמה היא המעוררת מחשבות נוגות על רמתם התרבותית ועל ערך פעולתם החינוכית של כמה ממדריכי הנוער."
"מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שיכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק בקרב נושאיה את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זכרון נקודת המוצא ומקצצת בנימין, אשר דרכן יונקת התנועה את לשדה?"
